1 הגדרת רשלנות רפואית ונתונים חלקיים אודות התופעה בישראל

בהינתן שלא כל טעות או תקלה רפואית היא רשלנות רפואית, פנה מרכז המחקר והמידע של הכנסת ראשית למשרד הבריאות בשאלה כיצד הוא מגדיר "רשלנות רפואית". במענה על פנייתנו השיב משרד הבריאות כי רשלנות רפואית היא "מתן שירות רפואי תוך סטייה מרמת זהירות סבירה"^[1] והוסיף כי "אין הגדרה של המונח רשלנות רפואית בחוק, אך מדובר בסוג מסויים של רשלנות". המשרד מסר עוד כי ישנם סוגים שונים של רשלנות רפואית, שנבחנים על-פי המישורים השונים במשפט^[2] ]ההדגשה לא במקור[,כדלקמן:  

במישור האזרחי, לדברי משרד הבריאות, תביעות אזרחיות המוגשות בגין עוולת הרשלנות משויכות לדיני נזיקין. תביעות אלה מאפשרות לזכות בפיצוי כספי במקרה בו מוכח כי נגרם נזק בגין מעשה הרשלנות וכאשר הוכח קשר סיבתי בין המעשה לאותו הנזק.^[3] עוולת הרשלנות מוגדרת בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין ]נוסח חדש[, תשכ"ח–1968.^[4] על-פי סעיף 35 לפקודת הנזיקין רשלנות מוגדרת כמקרה בו "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונכון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה". על-פי סעיף 36 לפקודת הנזיקין "החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי כל בעל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של הדברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף".^[5]

במישור הפלילי: במשרד הבריאות ציינו, כי אין די ברשלנות כדי להטיל אחריות פלילית, אלא אם יש הוראה מפורשת בחוק המתייחסת לעבירה הנדונה. לדברי המשרד, לא קיימות עבירות פליליות שהן עבירות רשלנות כשלעצמן, אלא עבירות שניתן לבצע אותן ברשלנות, כגון: גרימת מוות ברשלנות, גרימת חבלה ברשלנות ועוד. במשרד הבריאות הפנו לסעיף 338)א)(7( לחוק העונשין, התשל"ז–1977 המגדיר מעשה

פזיזות ורשלנות במתן רפואי באופן הבא: "העושה אחת מאלה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו-מאסר שלוש שנים)..7( נותן טיפול רפואי או כירורגי לאדם שהתחייב לטפל בו." לדברי משרד הבריאות, במידה וישנן מספיק ראיות לקיום עניין לציבור, אזי מוגש כתב אישום במישור הפלילי נגד נותן הטיפול שנהג ברשלנות, כאשר על סמך כתב האישום ולאחר סיום ההליך הפלילי ניתן לפתוח גם בהליך משמעתי כנגד הנאשם.^[6]

במישור המשמעתי: לדברי משרד הבריאות ,קיימת הנחיית פרקליט המדינה 142. לעניין ניהול הליך פלילי ומשמעתי נגד רופאים או בעלי מקצוע רפואי אחר בגין רשלנות מקצועית )שעודכנה, על-פי האמור בה, בפעם האחרונה ב-1 בינואר 2003(,^[7] הכוללת הוראות כיצד יש לנהוג אם קיים חשד לרשלנות רפואית .לדברי המשרד, לעיתים תוגש קובלנה משמעתית לשר הבריאות עוד בטרם סיום ההליך הפלילי )במידה והליך זה מתנהל( כאשר לפי סעיף 44א לפקודת הרופאים ]נוסח חדש[, תשל"ז–1976 ניתן להתלות רישיונו של רופא עד למשך שישה חודשים אם יש חשד שגרם ברשלנות חמורה לנזק או למותו של אדם. התלייה זו ניתן להאריך בעת הצורך למשך שישה חודשים נוספים.^[8] 

בידי משרד הבריאות אין נתונים על היקף תופעת הרשלנות הרפואית בכלל מערכת הבריאות בישראלובתוך כך על מספר מקרי המוות כתוצאה מרשלנות רפואית ,זאת לדבריו בשל ההגדרות השונות למונח רשלנות רפואית, כפי שפורטו לעיל.^[9] משרד הבריאות הוסיף והסביר כי "רשלנות נזיקית נקבעת

באמצעות פסק דין במסגרתו קובע הרכב בית המשפט שהצוות המטפל התרשל וכתוצאה מכך המטופל נפגע. ברוב המקרים מדובר בתביעות שמוגשות שנים לאחר קרות מעשה הרשלנות לכאורה וזה מביא לקושי אמיתי באיתור תיקים מסוג זה עם חלוף השנים לאחר סיום ההליך האזרחי" ]ההדגשה במקור[.^[10] עם זאת נשאלת השאלה האם אין מקום לפעול לאיסופו של מידע זה על מנת שניתן יהיה לקבל תמונת מצב מלאה באשר להיקף מקרי הרשלנות הרפואית בישראל. לכך יש להוסיף כי כבר בשנת 2011 קרא מבקר

המדינה למשרד הבריאות "לרכז מידע מפעילות רבה הנעשית בבתי משפט בתחום הרשלנות הרפואית".^[11] לדברי המשרד יש בידיו דיווחים על פטירות ואירועים מיוחדים שהמוסדות הרפואיים מחויבים לדווח עליהם למשרד הבריאות על-פי חוזר מנהל הרפואה מספר 11/2012 לעניין חובת הודעה של מוסד רפואי על פטירות ואירועים מיוחדים מיום ה-9 במאי 2012 עליו נרחיב בהמשך המסמך.^[12] עם זאת, כאמור לא כל אירוע מיוחד הוא רשלנות ולכן לא ניתן ללמוד מכך על מספר מקרי הרשלנות הרפואית.  

בהיעדר נתונים על רשלנות רפואית בפרק זה נציג נתונים שהועברו אלינו ממקורות שונים מהם ניתן ללמוד באופן חלקי על היקפה של התופעה. להלן נציג את נתוני הנהלת בתי המשפט על היקף התביעות האזרחיות שהוגשו בגין רשלנות רפואית, את נתוני משרד הבריאות ומשרד האוצר על מספר התביעות בגין רשלנות רפואית שהוגשו לבתי המשפט נגד מוסדות רפואיים ממשלתיים בלבד ואת נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על פטירות שייתכן והיתה מעורבת בהן רשלנות רפואית. נציין, כי מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה גם למשטרת ישראל בשאלה אם יש בידיה נתונים על מספר התיקים הפליליים שנפתחו בגין רשלנות רפואית בשנים 2005-2016, אך נענינו כי אין נתונים בנושא.^[13]

1.1. נתוני הנהלת בתי המשפט על היקף התביעות האזרחיות שהוגשו בגין רשלנות רפואית

במענה לפניית מרכז המחקר המידע של הכנסת העבירה לידנו הנהלת בתי המשפט נתונים על מספר התביעות האזרחיות בגין רשלנות רפואית שהוגשו כנגד מוסדות רפואיים בישראל בשנים 2010-2015 ונתונים על מספר התיקים שבהם ניתן פסק דין.^[14]  

טבלה מס '1: נתוני הנהלת בתי המשפט על מספר התביעות האזרחיות שהוגשו בגין רשלנות רפואית כנגד מוסדות רפואיים בישראל ועל מספר התביעות שניתן בהן פסק דין, 2010–^[15]2016

מנתוני הטבלה לעיל עולה כי בשנים 2010-2016 הוגשו בסך-הכל 10,694 תביעות אזרחיות בגין רשלנות רפואית כנגד מוסדות רפואיים שונים בישראל, כאשר ניתן לראות כי במהלך השנים חל גידול במספר התביעות, מ-1,109 תביעות בשנת 2010 ל-1,985 תביעות בשנת 2015. עוד עולה מהנתונים כי בשנים האמורות ניתן פסק דין ב-357,8 תביעות בגין רשלנות רפואית – עם זאת, לא ניתן להסיק מנתונים אלו על שיעור התביעות בכל שנה בהן ניתן פסק דין שכן לפחות בחלק המקרים ייתכן ומדובר בפסקי דין בתביעות שהוגשו בשנים קודמות. כאמור אין בידנו מידע כמה מתביעות אלה נמצאו מוצדקות.

1.2. נתוני משרד האוצר ומשרד הבריאות על מספר התביעות בגין רשלנות רפואית במוסדות רפואיים ממשלתיים 

מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה למשרד הבריאות ולמשרד האוצר בשאלה מה היה מספר התביעות בגין רשלנות רפואית שהוגשו לבתי המשפט בכל אחת מהשנים 2005-2015 כנגד כלל המוסדות הרפואיים בישראל .במענה על פנייתנו השיבו שני המשרדים כי יש בידיהם נתונים הנוגעים למוסדות רפואיים ממשלתיים בלבד כפי שהתקבלו מענבל חברה לביטוח בע"מ. כלומר הנתונים אינם כוללים את מספר התביעות בגין רשלנות הרפואית בקופות החולים ובבתי החולים שבבעלותן, במוסדות בריאות ציבוריים אחרים וכן במוסדות בריאות פרטיים .

לאור זאת מדובר בנתונים חלקיים בלבד, שכן על-פי נתוני השנים 2015-2016 מתוך 44 מוסדות לאשפוז כללי ,11 )כולל בתי חולים ממשלתיים-עירוניים( הם בבעלות המדינה, ובהם פחות ממחצית ממיטות האשפוז לאשפוז כללי; מתוך 12 בתי חולים לבריאות הנפש ,8 הם בבעלות המדינה, ובהם כ-%82 ממיטות האשפוז לבריאות הנפש בישראל; מתוך 296 מוסדות גריאטריים, רק 5 הם בבעלות המדינה, ובהם רק כ-%7 ממיטות האשפוז הגריאטריות בישראל.^[16] 

נציין כי מבקר המדינה העיר על כך למשרד הבריאות בשנת 2011 ולדבריו "בביקורת נמצא כי המשרד ]משרד הבריאות[ אינו מקבל העתקי תביעות המוגשות כנגד בתי חולים ציבוריים ופרטיים וכנגד קופות החולים אלא אם כן ההעתק נשלח גם לנציבות קבילות הציבור ]במשרד הבריאות[, זאת בניגוד לתביעות רשלנות רפואית המוגשות נגד בתי החולים הממשלתיים. יתרה מכך, בגין חלק גדול ממקרי הרשלנות מוגשות ישירות תביעות אזרחיות לבתי המשפט ואינה מוגשת תלונה לנציב התלונות במשרד. נמצא אפוא שאירועים חריגים שהתרחשו וגרמו לנזקים בבתי חולים ציבוריים ופרטיים ובקופות, אינם מובאים לידיעת המשרד, אלא אם כן הוגשו בגינם גם תלונות לנציב התלונות. כמו-כן יכולות התביעות להתנהל שנים ארוכות בבתי המשפט, ואף לאחר סיומן לא יגיעו לידיעת המשרד. ייתכן אפוא שכשלים מערכתיים חמורים שגרמו לאירועים חריגים ולנזקים, לא יתוקנו".²⁴ 

להלן נציג את נתוני משרד הבריאות ומשרד האוצר על מספר התביעות בגין רשלנות רפואית שהוגשו כנגד המוסדות הרפואיים הממשלתיים בכל אחת מהשנים 2005-2015.^[17]

טבלה מס '2: נתוני משרד הבריאות ומשרד האוצר על מספר התביעות בגין רשלנות רפואית שהוגשו לבתי המשפט כנגד המוסדות הרפואיים הממשלתיים, בפילוח לפי סוג מבוטח )סוג מוסד רפואי(,

 ^[18]2015-2005

כפי שעולה מנתוני הטבלה לעיל ,בשנים 2005-2015 הוגשו לבתי המשפט 8,372 תביעות בגין רשלנות רפואית כנגד המוסדות הרפואיים הממשלתיים. ככלל, בשנים 2005–2015 חלה עלייה מתמדת במספר התביעות בגין רשלנות רפואית כנגד המוסדות הרפואיים הממשלתיים מ-597 תביעות בשנת 2005 ל-1,008 תביעות בשנת 2015. עוד ניתן להצביע על כך כי מרבית תביעות הרשלנות הרפואית שהוגשו בתקופה האמורה הוגשו כנגד בתי החולים לאשפוז כללי )כ-%82 מכלל התביעות(; כ-%13.4 מהתביעות הוגשו כנגד לשכות הבריאות; כ-%3.3 מהתביעות הוגשו כנגד בתי חולים לבריאות הנפש; כ-%0.75 מהתביעות הוגשו כנגד משרד הבריאות וכ-%0.5 מהתביעות הוגשו כנגד מוסדות גריאטריים. עם זאת ,חשוב לזכור כי ב-11 בתי החולים הממשלתיים לאשפוז כללי יש מעל ל-7,000 מיטות אשפוז, לעומת כ-900,2 בבתי החולים הממשלתיים לבריאות הנפש וכ-1,800 בבתי החולים הגריאטריים הממשלתיים.^[19] עוד עולה מהטבלה לעיל כי בתקופה האמורה חלה עלייה במספר התביעות בגין רשלנות רפואית שהוגשו כנגד כל אחד מהמוסדות המפורטים בטבלה לעיל )פרט למשרד הבריאות בו חלה ירידה במספר התביעות בין השנים 2013-2015(. כך למשל מספר התביעות כנגד בתי החולים הכלליים עלה בין השנים 2005-2015 בכ-%45 – מ-521 תביעות בשנת 2005 ל-755 תביעות בשנת 2015 ומספר התביעות נגד לשכות הבריאות עלה בכמעט פי חמישה מ-51 תביעות בשנת 2005 ל-225 תביעות בשנת 2015. אין בידנו הסבר באשר לעלייה זו.

כמו כן יש לציין כי לא הועבר לידנו מידע באשר לשיעור התביעות שנסגרו ובכמה מהם שולם פיצוי.

1.3. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על פטירות שייתכן שהיתה מעורבת בהן רשלנות רפואית

בשל העובדה שאין בידי משרד הבריאות נתונים על מספר הפטירות מרשלנות רפואית ,פנה מרכז המחקר והמידע של הכנסת אל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )להלן: הלמ"ס( בשאלה אם ניתן להפיק מנתוניה מידע אודות מספר מקרי המוות בכל אחת מעשר השנים האחרונות, שהתרחשו בשל רשלנות רפואית .בטרם נציג את תוצרי העיבוד המיוחד שנעשה עבורנו בלמ"ס נדגיש, כי בעוד שניתן להתרשם מהנתונים האמורים על סך מקרי הפטירה שבהם ייתכן והיתה מעורבת רשלנות רפואית, אין מדובר בנתונים ודאיים על היקף הפטירות כתוצאה מרשלנות רפואית, שכן בכללי הסיווג הבינלאומי של המחלות )מהדורה עשירית( ) –International Statistical Classification of Diseases and related Health Problems Tenth Revision(, בו נעשה שימוש בלמ"ס )ובמדינות החברות בארגון הבריאות העולמי(,^[20] אין סיבת מוות המוגדרת כ"רשלנות" או סיבות שניתן ללמוד מהן באופן ישיר וחד-משמעי על התרחשותה של רשלנות.^[21]

במסגרת סימול סיבות המוות לפי כללי הסיווג הבינלאומי של סיווג המחלות )10-ICD( נבחרת סיבת המוות היסודית, כלומר הסיבה שהתחילה את שרשרת המחלות שגרמו לפטירה של המטופל, והיא זו המשמשת לצרכים סטטיסטיים. בנוסף, בלמ"ס מסמלים גם את כל הסיבות או המצבים הרשומים בהודעת הפטירה )מכונה סימול מרובה(. בלמ"ס מציינים כי סימול סיבות המוות מבוסס על שנכתב בהודעת הפטירה בלבד, אך הלמ"ס מתקנת את סיבת המוות היסודית אם מתקבל מידע נוסף מגורם חיצוני )קבצי משטרת ישראל, המכון לרפואה משפטית, המוסד לביטוח לאומי, צה"ל( במקרה של תאונות דרכים ,התאבדות, רצח, מומים מולדים, פעולות איבה, חללי צה"ל ותמותת תינוקות.^[22] מידע על מקרי פטירה שנבדקו או נחקרו בבתי החולים או בלשכות הבריאות אינו מגיע  אל הלמ"ס.^[23]

בלמ"ס ציינו כי הם לא נתקלו במקרים בהם המילה רשלנות או רשלנות רפואית) negligence או medical malpractice( צויינו בהודעת הפטירה .לדבריהם ,ישנם מקרים ספורים מדי שנה, אם בכלל, של הודעות בהם נרשם כי הסיבוך היה ממקור יטרוגני) iatrogenic(, כלומר נגרם על-ידי הצוות הרפואי ומקרים אלו מקודדים בדרך כלל כ"תקלה/סיבוך במהלך ניתוח או פרוצדורה ."מכל זאת עולה לדברי הלמ"ס ,שהודעות הפטירה הן מקור מוגבל מאוד ללימוד מספר מקרי הפטירה מרשלנות רפואית והתבססות על מקור זה לעניין רשלנות רפואית מובילה להערכתם לאומדן חסר משמעותי בנושא.^[24]

עם זאת, מציינים בלמ"ס כי ישנם קודים שיכולים לרמוז על התרחשותה של רשלנות. במענה על בקשתנו לעיבוד מיוחד של נתונים אלו בדקו בלמ"ס קבוצות קודים הכלולים בשני פרקים של הסיווג המוזכר לעיל: הראשונה, קודים הנכללים בפרק 20 "סיבות חיצוניות לתמותה או לתחלואה "שבו ישנה קבוצה המוגדרת "סיבוכים של טיפול רפואי או ניתוח) "Complications of medical and surgical care( שחלקה עשוי ,לדברי הלמ"ס, לרמוז על רשלנות, אם כי  כאמור לא באופן ודאי. לדברי הלמ"ס,  קודים אלו יכולים להופיע כסיבת המוות היסודית ויכולים להופיע גם בסימול המרובה. קבוצה זו כוללת את ארבע תת-הקבוצות הבאות:

1.תופעות לוואי של תרופות או חומרים ביולוגיים ;

2. תקלות )סיבוכים( במהלך ניתוחים וטיפול רפואי ;
3. תקלות )סיבוכים( הקשורים לשימוש במכשור רפואי לאבחון וטיפול ;
4. סיבוכים בניתוחים או בפרוצדורות או תגובה לא צפויה של המטופל, ללא אזכור של תקלות .

בלמ"ס ציינו, כי מבין ארבע תתי הקבוצות האמורות, הקבוצות הרלוונטיות לעניין פנייתנו שעשויות לרמוז על רשלנות ,הן קבוצות שתיים ושלוש המוזכרות לעיל ,שכן יש בהן אזכור לתקלה, אולם העבירו לידנו את הנתונים באשר לכל ארבע הקבוצות.

קבוצת הקודים השנייה שנבחנה על-ידי הלמ"ס היתה קבוצת הקודים הנכללים בפרק 19 בסיווג "פציעות או הרעלות ונזקים אחרים שהם תוצאה של סיבה חיצונית". מדובר במקרים בהם סיבת המוות היסודית היא סיבה חיצונית )כגון תאונת דרכים(, אך פציעות או הרעלות ונזקים אחרים שהם תוצאה של סיבה חיצונית יכולים להופיע בסימול המרובה. לדברי הלמ"ס ,שתי תתי-הקבוצות בפרק 19 העשויות להעיד על רשלנות הן: הרעלה מתרופות וחומרים ביולוגיים וכן סיבוכים של ניתוחים וטיפול רפואי .עם זאת ,לדברי הלמ"ס בקודים אלו אין התייחסות ל"תקלה" ועל כן לא ניתן לדעת מהו מקור הסיבוך.

להלן נציג את מספר הפטירות שסווגו בנתוני הלמ"ס בארבעת תתי-הקבוצות של פרק 20 ואת שתיהקבוצות מפרק 19, כאשר לדברי הלמ"ס, הסכום של מקרים אלו, הוא המספר המירבי של המקרים שבהם

ניתן לקבל רמז מהודעת הפטירה לכך שהיתה רשלנות רפואית, שכן כל פטירה מופיעה בטבלה פעם אחת.^[25] 

טבלה מס '3: נתוני הלמ"ס על מספר המקרים המרבי בהם ניתן לקבל מהודעת הפטירה רמז לכך שייתכן שהיתה רשלנות רפואית, 2005–^[26]2014

מנתוני הטבלה לעיל עולה כי לפי הודעות הפטירה, בשנים 2005–2014, ייתכן שהיתה רשלנות רפואית ב-1,892 מקרים ,)מתוכם, כ-%29 מקרים בהם מדובר בסיבה יסודית(. אם נתייחס רק לשני הקודים תקלות במהלך ניתוחים/פרוצדורות ותקלות עם מכשור רפואי אזי מדובר ב-42 מהמקרים )36 בהם הקוד מופיע כסיבה יסודית ושבעה מקרים בהם הקוד מופיע בסימול המרובה( .נציין כי מספר מקרי הפטירה בישראל בממוצע בשנה עומד על כ-40,000 פטירות.^[27]

בנוסף ,לנתונים אלה ציינו בלמ"ס כי סיבת מוות אלח דם יכולה לנבוע גם היא מרשלנות רפואית, בשל זיהום נרכש בבית חולים בעקבות הליך שנעשה בתנאים לא נאותים .נציין כי בשנת 2014 עמד סך מקרי הפטירות מאלח דם כסיבה יסודית על 1,864 פטירות .לדברי הלמ"ס, מספר הפטירות מאלח דם עלה בישראל בשנים האחרונות, וכיום שיעור הפטירות מסיבה זו בישראל הוא מהגבוהים בעולם: כ-%4 מהפטירות הן כתוצאה מאלח דם ובכ-%27 מהפטירות סיבה זו מופיעה כחלק מהסיבות לפטירה, גם אם לא כסיבה יסודית.^[28] בפטירות בבתי חולים האחוז אף גבוה יותר ובשנת 2014 הוא עמד על כ-%37.5 מהפטירות בבתי החולים. בלמ"ס מדגישים כי לפי הרשום בהודעות הפטירה אין כל אפשרות לדעת מה מקור הזיהום והאם הוא זיהום נרכש בבית החולים או האם הוא תוצאה של רשלנות רפואית וכי הנושא נבדק ונחקר בבתי החולים ועל-ידי משרד הבריאות.^[29]  

 *

לסיכום ,בפרק זה הצגנו את הנתונים החלקיים הקיימים על רשלנות רפואית בישראל, מהם עולה כי בשנים 2010-2016 הוגשו לבתי המשפט 694,10 תביעות אזרחיות בגין רשלנות רפואית, אך לא ברור כמה מהן נמצאו מוצדקות; הוגשו 8,372 תביעות נגד מוסדות רפואיים ממשלתיים בלבד, אך לא ברור בגין כמה מהם שולם פיצוי; ולפי סיווג תעודות הפטירה בלמ"ס בשנים 2005-2014 היו 1,892 מקרים בהם ניתן לקבל מהודעת הפטירה רמז לכך שייתכן שהיתה רשלנות רפואית, אולם כאמור לדברי הלמ"ס הודעות הפטירה הן מקור מוגבל מאוד ללימוד מספר מקרי הפטירה מרשלנות רפואית והתבססות על מקור זה לעניין רשלנות רפואית מובילה להערכתם לאומדן חסר משמעותי בנושא.

בהיעדר נתונים על מספר מקרי הרשלנות הרפואית, נשאלת השאלה מהו מספר המקרים או האירועים המיוחדים במהלך טיפול רפואי בישראל, כיצד נבדקים מקרים אלה על-ידי משרד הבריאות ובכמה מהם היה חשד או נמצאה רשלנות רפואית, בכך נעסוק בפרקים הבאים.

[1] נציין בהקשר זה, כי כפי שצוין בדוח הוועדה הבין-משרדית לבחינת הדרכים להקטנת ההוצאה הציבורית בגין תביעות רשלנות רפואית בראשות הגב' טנה שפניץ בשנת 2005, החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת, דהיינו, על הרופא לבסס את החלטותיו על הידע העדכני הנתמך בספרות מקצועית, בניסיון קודם והכל בהתאם לנורמות מקובלות באותה עת בעולם הרפואה.  עם זאת, כפי שצוין בדוח הוועדה לבדיקת האחריות לפגיעה בטיפול רפואי בראשות השופט ד"ר גבריאל קלינג משנת 1999 שמונתה על-ידי מנכל מנכ"ל משרד הבריאות, יש לזכור, כי רופא עלול לטעות, ולא כל טעות בשיקול דעת מהווה רשלנות. דוח הוועדה הבין–משרדית לבחינת הדרכים להקטנת ההוצאה הציבורית בגין תביעות רשלנות רפואית בראשות הגב' טנה שפניץ ,2005; דוח הוועדה לבדיקת האחריות לפגיעה בטיפול רפואי בראשות השופט ד"ר גבריאל קלינג ,1999.

[2] מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות, מכתב ,19 בינואר 2017 )התקבל במרכז המחקר והמידע של הכנסת ב-2 במרס 2017(.

[3] שם.

[4] דוח הוועדה הבין–משרדית לבחינת הדרכים להקטנת ההוצאה הציבורית בגין תביעות רשלנות רפואית בראשות הגב' טנה שפניץ ,2005; מערכת הבריאות בישראל, גבי בן-נון, יצחק ברלוביץ', מרדכי שני ,2010.

[5] פקודת הנזיקין ]נוסח חדש[, תשכ"ח–1968.

[6] מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות, מכתב ,19 בינואר 2017 )התקבל במרכז המחקר והמידע של הכנסת ב-2 במרס 2017(.

[7] משרד המשפטים, הנחיות פרקליט המדינה ,הנחייה מס' 142. – ניהול הליך פלילי ומשמעתי נגד רופאים או בעלי מקצוע רפואי אחר בגין רשלנות רפואית, עדכון אחרון: 1 בינואר 2003.

[8] מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות, מכתב ,19 בינואר 2017 )התקבל במרכז המחקר והמידע של הכנסת ב-2 במרס 2017(.

[9] מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות, מכתב ,19 בינואר 2017 )התקבל במרכז המחקר והמידע של הכנסת ב-2 במרס 2017(.

[10] שם.

[11] משרד מבקר המדינה ,דוח 62 לשנת 2011, עמ '261, מאי 2012.

[12] שם.

[13] סגן ניצב דוידי גריידר שגיב, קצין מדור סטטיסטיקה, מדור מדידה ומידע, מחלקת אסטרטגיה, אגף התכנון, המטה הארצי ,משטרת ישראל, מכתב ,29 במאי 2017.

[14] קובי משמוש, מנהל מחלקת כלכלה וסטטיסטיקה, הנהלת בתי המשפט, מכתב ,5 בינואר 2017.

[15] קובי משמוש, מנהל מחלקת כלכלה וסטטיסטיקה, הנהלת בתי המשפט, מכתב ,5 בינואר 2017.

[16] משרד הבריאות ,מוסדות האשפוז והיחידות לאשפוז יום בישראל 2015, חלק א': מגמות באשפוז, 2016; משרד הבריאות ,אגף המידע, חטיבת הבריאות ,מיטות אשפוז ועמדות ברישוי, ינואר 2016.

[17] שלומי כהן, ראש ענף ביטוח ממשלתי, משרד האוצר, מכתב ,6 ביוני 2017.

[18] מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות, מכתב ,19 בינואר 2017 )התקבל במרכז המחקר והמידעשל הכנסת ב-2 במרס 2017(; יהלי רוטנברג, סגן בכיר לחשבת הכללית, משרד האוצר, מכתב ,31 בינואר 2017.

[19] משרד הבריאות, אגף המידע, חטיבת הבריאות ,מיטות אשפוז ועמדות ברישוי, ינואר 2016.

[20] WHO, Classifications, accessed on May 23^rd, 2017.

[21] נעמה רותם, ראש תחום בריאות ותנועה טבעית, אגף דמוגרפיה ומפקד, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. העיבוד המיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הועבר לידינו על-ידי דוד לנדאו, ראש ענף הפצת מידע וקשרי לקוחות, הלשכה המרכזיתלסטטיסטיקה ,26 בינואר 2017.

[22] נעמה רותם, ראש תחום בריאות ותנועה טבעית, אגף דמוגרפיה ומפקד, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. העיבוד המיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הועבר לידינו על-ידי דוד לנדאו, ראש ענף הפצת מידע וקשרי לקוחות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,26 בינואר 2017.

[23] שם.

[24] נעמה רותם, ראש תחום בריאות ותנועה טבעית, אגף דמוגרפיה ומפקד, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. העיבוד המיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הועבר לידינו על-ידי דוד לנדאו, ראש ענף הפצת מידע וקשרי לקוחות, הלשכה המרכזיתלסטטיסטיקה ,26 בינואר 2017.

[25] נעמה רותם, ראש תחום בריאות תנועה טבעית, אגף דמוגרפיה ומפקד, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מכתב ,25 במאי

 .2017

[26] נעמה רותם, ראש תחום בריאות ותנועה טבעית, אגף דמוגרפיה ומפקד, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. העיבוד המיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הועבר לידינו על-ידי דוד לנדאו, ראש ענף הפצת מידע וקשרי לקוחות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,26 בינואר 2017.

[27] נעמה רותם, ראש תחום בריאות תנועה טבעית, אגף דמוגרפיה ומפקד, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מכתב ,25 במאי

 .2017

[28] יש לציין, כי לדברי הלמ"ס, העלייה במספר המקרים של אלח דם כסיבה יסודית קשורה לשינוי במדיניות סימול והתאמת הסימול הידני הנעשה בלמ"ס לסימול האוטומטי הנעשה במרבית המדינות. נעמה רותם ,ראש תחום בריאות ותנועה טבעית ,אגף דמוגרפיה ומפקד, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. העיבוד המיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הועבר לידינועל-ידי דוד לנדאו, ראש ענף הפצת מידע וקשרי לקוחות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,26 בינואר 2017.

[29] שם.