Alliance for Patient Safety

דן בנטל:

כן, רציתי להגיד רק שבשנת 2012 באמת היה לנו דו"ח על רשלנות רפואית, דו"ח מקיף מאד. אנחנו שם באמת הפכנו כל אבן בתחום הרשלנות הרפואית. נגענו בתביעות רשלנות רפואית, בתחום הביטוח, בתחום ניהול סיכונים, בתחום הדין המשמעתי במערכת הבריאות. דו"ח נרחב, קשה מאד. אחד הדו"חות הקשים ביותר שאני הייתי שותף לכתיבתם ודנה עובדת הביקורת שעשתה את הדו"ח. לצערנו ממה שהתרשמנו עד היום וממה שאנחנו שומעים, הדו"ח הזה נשאר כאבן שאין לה הופכין במשרד הבריאות.

היו"ר קארין אלהרר:

אנחנו מיד נבדוק את זה.

דן בנטל:

בעקבות הדו"ח הזה ובעקבות המקרה של מר הורוביץ ז"ל, עשינו דו"ח מעקב עוד יותר נרחב. לקחנו את חוק זכויות החולה, זה היה לפני שנה. חוק זכויות החולה זה אחד החוקים הכי מתקדמים שיש במדינת ישראל. בדקנו את כל אחד ואחד מהסעיפים בחוק זכויות החולה, השווינו מול מה שקורה. אחד מהם זה גם נושא הדין המשמעתי, ועדות הבדיקה. שוב, את רואה שאין שום קשר בין חוק מתקדם לבין הביצוע בפועל. מדינת ישראל לא מקיימת את החוק הזה. חד משמעית.

אחד הפרקים הכואבים ביותר הוא באמת הפרק של פעילות נציב תלונות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות, הליכי קובלנה משמעותית, מועמד הנציב. פרק קשה מאד. באנו ושאלנו שאלות מוזרות – למה יש ועדה, הוועדה גומרת אחרי שלוש שנים בדיקה ופתאום איזה הליך פנימי כזה במשרד הבריאות, הופכים את כל המסקנות. אמרו לנו שיש שיקולי מקרו, שהוועדה לא מבינה. אמרנו אוקיי, תכתבו נוהל שמסדיר את זה, בבקשה. לא שפעם עושים ככה ופעם עושים אחרת.

עד היום לא שמעתי על הנוהל הזה ואנחנו עוקבים. ישבנו על זה עם פרופסור גמזו לפני שנתיים. הוא אמר הנה, מכינים איזה שהוא נוהל, אולי נמצא מהתובעת, או בעז יסביר לנו איפה באמת הנוהל הזה. אבל זו רק נקודה אחת מכל הדו"ח הקשה הזה.