Alliance for Patient Safety

עמיעד טאוב:

האמת שאני תכננתי להגיד משהו. אני לא מבין מה שאמרת עכשיו, בצלאל. אם מישהו נכשל, מדברים איתך פה על מספרים שהגישו, ש-11,500 תיקים, שמתוכם שישה, זה 0.00 משהו, שישה רופאים הושעו לצמיתות, חלקם על סמים. זה לגיטימי? יכול להיות דבר כזה שמפיקים? יש לך אמון במערכת שמציגה מספרים כאלה? דרך אגב, בכל המודלים שמציגים של ניהול סיכונים, של קצה הקרחון, היינריך, מדברים על אחוזים מטורפים של מקרים שלא נבדקו. כלומר אם 11,500 מקרים הוגשו יש לנו עוד עשרות אלפי מקרים שבכלל לא נבדקו ולא הוגשו. מכל המספרים האלה, עם תוצאות כאלה, יש לך ספק שמונעים פה את הרשלנות הרפואית הבאה? לי אין ספק שזה לא קורה. אני רוצה להתחיל בזה – – –

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

שים את האצבע על הנקודה, למה זה קורה? הרי אני לא אמרתי שהנתונים טובים – – –

עמיעד טאוב:

כי הנציבות לא עושה את תפקידה, כי אם היא לא מקימה מספיק ועדות והתוצאות של הבדיקות שלה הן לא מספיק ולוקח לה שנים לבדוק דברים ושנים עד שקורים דברים, אז בשורה התחתונה זה מה שקורה.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

לעניין הזה אני לא התייחסתי, עמיעד.

עמיעד טאוב:

וככה לא מונעים את הדבר הבא.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

למה זה קשור למה שאני אמרתי?

עמיעד טאוב:

ברור שזה קשור, כי ברגע שאתה אומר משרד הבריאות, הנציבות עושה עבודה נפלאה ויש לי אמון מלא במערכת הבריאות, אז ברור שלא תרצה להוציא את זה.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

אמון, לי במערכת הבריאות, לא דיברתי על הנציבות. לא היה לי מפגש עם הנציבות. עם מערכת הבריאות יש לי אמון, כי – – –

עמיעד טאוב:

אז אני אומר, ברגע שהנתונים מספרים אחרת צריך לבדוק את זה.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

בעז אמר שלציבור אין אמון במערכת הבריאות, אז אני – – –

עמיעד טאוב:

בצדק. אני רוצה להתחיל בזה שאני חושב שזה מביש שרק אתם הגעתם לדיון הזה. דיון של הצלת חיים, צריכים להיות פה חברי כנסת בוועדה.

היו"ר קארין אלהרר:

לא, עמיעד, באמת אני אומרת, זו פעם שנייה שאני מתעסקת עם הדבר הזה, זה דיון שהוא לא בימי כנסת בכלל, הוא דיון חשוב, מי שהגיע הגיע, ומי שלא הגיע, יכול להיות שהוא דן בנושאים האלה ב – – –

עמיעד טאוב:

דיברנו איתו, הוא מסתובב בטקסים ובפריימריז, לכן – – – בדקנו, פנינו לחברי הכנסת. בסוף הדיון הקודם הדוברוּת של הוועדה הפיצה – – –

היו"ר קארין אלהרר:

הודיעו על בחירות? לא סיפרו לי.

עמיעד טאוב:

מה?

היו"ר קארין אלהרר:

אני שואלת אם הודיעו על בחירות, לא סיפרו לי.

קריאה:

מריחים את הבחירות באופק.

עמיעד טאוב:

בסוף הדיון הקודם הדוברות של הוועדה הפיצה הודעה לעיתונות בצירוף מצגת של הנציבות שבה גילינו שיש לנציבות סמכות להתלות רישיונות של רופאים במקרים חריגים. חברת הכנסת אלהרר פנתה באמת וביקשה לברר למה זה לא נעשה במקרה של אופק טאוב והיא נענתה בזה שהרופאים האלה הם לא בבחינת שור מועד. זה ציטוט ממה שהם ענו. והדבר השני, שבמקרה הספציפי הזה, עוד פעם ציטוט מד"ר לב, 'אפילו לא נבחנה אפשרות להשעותם לצורך בדיקה, בהתאם לסעיף 44א'.

ואני רוצה לבדוק אם שישה רופאים, שהפרקליטות כן מצאה אותם ראויים להעמדה לדין, על התעלמות, זיוף, טיוח ופגיעה בילד חף מפשע, האם אין ספק קל שבקלים שאולי כן היה צריך להשעות אותם לבדיקה כדי לראות שזה לא יקרה לאחרים? והאם מישהו מהיושבים פה בחדר היה מוכן שפרופסור ששיבץ ילדים בחדר ניתוח של מבוגרים יום אחרי זה ישבץ את הבן שלו לחדר ניתוח, ואם מישהו מכם, שראה התראה שהתעלמו ממנה, שנתראה באסון הבא לחיבור ילדים ל-CO2 אחרי מקרה של כמעט אסון, מוכן שהרופא הזה ינתח אותו חודש אחרי. אלה רופאים שהם לא שורים מועדים? רופאים שזייפו דוחות שלוש פעמים הם לא שורים מועדים?

אני רוצה להגיד לכם שאני לא מבין איך אתם ישנים בלילה. באמת. זה שאתם מתעלמים ומגנים עליהם גורם לפגיעה באנשים אחרים. אני לא מאמין שאף אחד מכם היה מעלה את הבן שלו לרכב שהבלמים שלו מקולקלים או נותן לו לנסוע עם נהג שהוא שיכור, וזה בדיוק מה שאתם עושים במקרה של הבריאות. חייל שפלט כדור, הוא נחקר, נבדק ולוקחים לו את הנשק. פה אנשים יורים כדורים, פוגעים, הורגים אנשים וכלום, החונטה מגנה על החברים שלה, מה שנקרא אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה.

התשובות של הנציבות בעיניי מעידות שחוץ מאמנות הטיוח לא מתקדם פה כלום. בצבא בכל מקרה של כמעט ונפגע עוצרים לבדוק. בחיל האוויר נעשים תחקירים גם על אירועים של כמעט ונפגע בסימולטורים, לא בטיסה שחלפו אחד ליד השני, גם בסימולטור שטעו בו, עוצרים ובודקים ועושים תחקיר. אפילו בחברת אסם – – –

קריאה:

בלי ענישה.

עמיעד טאוב:

תן לי לסיים. אני לא הפרעתי לך. בחברת אסם, כשקורית תקלה בייצור אוטומטית, תוך 24 שעות, הם צריכים להוציא דוח עם כל הנתונים וכל המסמכים ולספק אותו לחברת נסטלה העולמית. ככה מונעים את הפעמים הבאות. במקרה של אופק, לדוגמה, הנשימו אותו פחמן דו חמצני, אבל חמישה חודשים לקח עד שהחליפו את הברזים, ולקח שנתיים עד שקיבלו את ההמלצות למנות רופא שיעמוד בחדר הניתוח. מה קורה בשנתיים האלה? מה קורה בחמישה החודשים האלה? מי אמור להגן על הציבור אם לא אתם?

היו"ר קארין אלהרר:

תודה.

עמיעד טאוב:

לא, יש לי בבקשה עוד.

היו"ר קארין אלהרר:

אמרנו שתי דקות.

עמיעד טאוב:

אז אני אקצר. אני אקצר ואסיים בזה שבין הסיפור של אופק יש קו חד וברור למה שאנחנו מבקשים ושנאמנים עלינו דברי מבקר המדינה שאמר שקיים חשש של ניגוד עניינים מוסדי ושהנציבות לא יכולה לשבת במשרד הבריאות ורופאים יגנו על רופאים. אנחנו הציבור ואין לנו טיפת אמון, לא בנציבות ולא במשרד הבריאות. הרגו לנו בני משפחה, לא בגלל טעויות, אלא בגלל רשלנות שהיא פושעת, שחובה היה למנוע ושהיא נתקלה אצלכם במאה אחוז – – – לא קרה כלום לכל אנשי הצוות האלה. אם הייתם נוהגים בחומרה הראויה, ואני יודע שאתה יושב שם רק שנה וחצי, אבל אם הייתם נוהגים בחומרה הראויה ברופאים האלה יכול להיות שחלקנו לא היינו יושבים פה היום.

אני מודיע מה שנקרא קבל עם וועדה ואני מסיים בזה, בשם מטה המאבק שהקמנו, שנגמר העידן שמחליטים עלינו בלעדינו. אתם לא תעבירו חוק שאתם מקדמים בלי שאנחנו נהיה שותפים לו. בשם כל הנפגעים שאין להם פה אנחנו נילחם ביחד. החוק במתכונתו הנוכחית, כמו שהציעו אותו, עם החמישה העיקרים האלה שצירפו אותם לנתונים המבישים שציינו אותם, הוא לא יעבור בכנסת ישראל, או אם אני אשתמש במונח שאתם יודעים מבינים, אז על גופתנו המתה, בסדר? הוא לא יעבור כמו שהוא. אם אתם לא תשתפו איתנו פעולה החוק הזה לא יעבור. אנחנו נעבור חבר כנסת חבר כנסת ועיתון עיתון ואתר אתר, ונשקיע את הכסף שלנו בקמפיינים ועורכי דין ולוביסטים ונעשה כל מה שצריך כדי שתהיה נציבות שהיא בלתי תלויה ושיש לה שיניים, כי אנחנו לא מוכנים שעוד אזרחים יעברו את מה שאנחנו עוברים ועברנו.