Alliance for Patient Safety

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

אני חייב שאלה קטנה, בעז, זה קשור גם לשאלת ההשעיה וכו'. האם יש לכם נתונים על רופאים או אנשי צוות עם רשלנות חוזרת? זאת אומרת נניח שאם כל 11,000 התיקים, הרי אני לא מכיר אותם – – –

יעל גרמן (יש עתיד):

בצלאל, אני אענה לך מתקופתי. אני אענה לך על זה.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

אז אני אסיים את המשפט. אם ה-11,000 האלה זה 11,000 בודדים שלא חוזרים, אז באמת זה משאיר רק שישה – – –

בעז לב:

התשובה היא שרובם ככולם לא חוזרים – – –

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

אבל אם יש חוזרים – – –

בעז לב:

יש בודדים שכן.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

ועל חוזרים אתה לא – – –

יעל גרמן (יש עתיד):

בצלאל, אני קיבלתי תלונה על רופא שעד שהגיע אליי עברו שבע שנים ולאותו רופא הצטברו עוד ארבע תלונות, שנה אחרי זה, שנתיים אחרי זה, ארבע שנים והתלונה האחרונה של השנתיים. התלונה הראשונה של שבע שנים קודם לכן לא טופלה, לא הסתיימה ובינתיים הוא הספיק עוד. הוא לא הרג, זה היה נושא של שיניים – – –

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

מה אתה אומר על זה, בעז?

יעל גרמן (יש עתיד):

רופא שיניים.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

אל תגידו פה שמות.

יעל גרמן (יש עתיד):

אני לא אומרת שמות, אני רק אומרת שהוא הספיק לאמלל עוד ארבעה אנשים, בגלל העיכוב.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

בעז, אני חושב שזאת נקודה שצריך לתת עליה את הדעת.

בעז לב:

בהחלט, אני מוכן – – –

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

אם יש 11,000 תלונות, אני לא נבהל מזה שיש רק שש השעיות, כי אולי רק שישה באמת צריך להשעות אותם.

עמיעד טאוב:

בן אדם שזייף ותפסו אותו – – –

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

לא, עמיעד. אבל אני לא יודע מה זה 11,000 תלונות.

עמיעד טאוב:

לא, אבל יש לו אינטליגנציה – – –

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

אם יש 11,000 תלונות על זיוף, אתה צודק, אבל זה כנראה לא המצב.

עמיעד טאוב:

אלה תלונות על מקרים.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

עוד פעם, צריך להבין מה זה ה-11,000 תלונות האלה. אני אגיד לך, במשטרה זה סטטיסטיקות הרבה יותר קטנות, אתה יודע? כמות התלונות במשטרה שמבשילות ל – – –

עמיעד טאוב:

בצלאל, זה 11,000 מקרים שדווחו. כמה מקרים – – –

היו"ר קארין אלהרר:

לא, לא, זה לא – – –

עמיעד טאוב:

– – – אמרו לנו שהבן אדם נפטר בלי שקרה כלום. זה בדיוק הסטטיסטיקה, זה המודל של היינריך, זה אומר שאם היו 11,000 יש 100 ומשהו – – –

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

לא בטוח שזה נכון.

היו"ר קארין אלהרר:

תודה, עמיעד. בצלאל, אתה רוצה להוסיף משהו?

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

אני רק אשמח אם בעז ייתן תשובה. במקרים חוזרים, פה אני אומר – – –

היו"ר קארין אלהרר:

אוקיי, תודה. בבקשה.

בעז לב:

התשובה היא שיש מקרים חוזרים בודדים. כשאנחנו יודעים על מקרה חוזר אנחנו מטפלים. בשיניים אנחנו לא מטפלים בכלל בנציבות, יש מי שמטפל בשיניים. אני מסתכל בכל מקרה לעניין הזה, לא תקין, לא בסדר. האם הכול היה בסדר? לא.

היו"ר קארין אלהרר:

מה עושים, בעז? מה עושים כשיש רופא עם תלונות חוזרות?

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

אתה מקבל תלונה שלישית על רשלנות שבאמת מסכנת חיי אדם. יש פה מצב ביניים, צריך פה לתת איזה – – –

בעז לב:

חבר'ה, כשאני מקבל תלונה ראשונה על משהו, על התנהגות שיכולה לסכן, אני אעשה כל מאמץ והלוואי שאני אצליח לעמוד בזה, להפסיק באמת, כמו שאתה אומר, את פעילותו לאלתר, עד שיסתבר – – –

עמיעד טאוב:

אז למה במקרה שלנו לא עשית את זה? הפרקליטות חושבת – – –

היו"ר קארין אלהרר:

לא, אבל, עמיעד – – –

בעז לב:

אני לא יכול לדבר על – – –

היו"ר קארין אלהרר:

עמיעד – – –

עמיעד טאוב:

לא לגיטימי לשאול את זה? להשעות ל – – –

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

יש כאן מישהו עם מקרה מהשנה וחצי אחרונות?

קריאה:

כן.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

אני חושב שזה חשוב. אני לא יודע אם לדבר על מקרה ספציפי – – –

היו"ר קארין אלהרר:

בצלאל, שנייה.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

סליחה, אני לא מנהל את הדיון.

היו"ר קארין אלהרר:

תקשיבו. אני ביקשתי בתחילת הדיון בצורה באמת כנה ומתוך הגינות, הרי אנחנו לא מכירים את כל העובדות, את כל התיק הרפואי של כל אחד, זה דיון לא הוגן. המטרה של הדיון הזה, כמו שאני רואה אותו זה לנסות לפתור את הבעיות מכאן ולהבא ולייצר חקיקה, או מתווה שיש בו מתן מענה צופה פני עתיד. אני לא חושבת שזה ראוי שאנחנו נשב כאן – – – אתה יודע, יבואו המשפחות, ובאמת, אני כואבת את כאבכם, הוא כאב כן ואמיתי, זה לא נראה לי ראוי, כי ברור שאני אגיד שזה לא נורמלי, אבל מכיוון שאני לא מכירה את כל העובדות ומכיוון שאנחנו לא נפתח פה תיקים רפואיים, כי יש את העניין של צנעת הפרט לפני ואחרי, אז זה לא לעניין. מקרים פרטניים, יש דרך לברר אותם, אבל זה בדיוק מה שאנחנו מנסים לעשות כאן, למצוא את הדרך הטובה ביותר שגם אתם תרגישו שכל זה לא לשווא, לפחות לצאת עם משהו.

עמיעד טאוב:

אנחנו הגענו לפה אכן בשביל הנפגעים הבאים, לנו זה לא משנה.

היו"ר קארין אלהרר:

בסדר, אבל, עמיעד, אנחנו לא נגיע למתווה אם אנחנו נכלה את הדיון הזה למקום שהוא מבחינתך באמת הדבר החשוב ביותר – – –

עמיעד טאוב:

לא, הוא לא החשוב ביותר.

היו"ר קארין אלהרר:

ואני מבינה את זה, עמיעד.

עמיעד טאוב:

חשוב ביותר זה שתהיה נציבות חזקה שתמנע את המקרים הבאים.

היו"ר קארין אלהרר:

אז אנחנו לגמרי באותו דף.

עמיעד טאוב:

נכון.

בעז לב:

זה כולנו מסכימים.

היו"ר קארין אלהרר:

בעז, אתה רוצה להשיב?

בעז לב:

לא, אני מסכים. אני חושב שצריכה להיות נציבות חזקה שתוכל להתמודד עם חיסיון ו – – –

עמיעד טאוב:

ובלתי תלויה.

בעז לב:

אני מאה אחוז מסכים.

יעל גרמן (יש עתיד):

אני רוצה עוד מילה, לשאול את בעז, אני אמנם שאלתי אותו באופן פרטי כי נפגשתי איתו לפני כמה ימים. בכל מערכת, ואם אנחנו מדברים על המערכת הצבאית, גם במקרים שבהם באמת זה נשאר חסוי, במקרה של תאונות אימונים יש הוראה לא לקדם את המפקד. מפקד שגרם למותו של חייל בגלל רשלנות, בגלל שהוא לא מילא את הוראות הבטיחות, הוא לא מקודם בשרשרת הפיקוד. כאן אני לא ראיתי אפילו מקרה אחד של רופא שאתם, שהמשרד קבע שהוא אחראי, שבאמת נמנע קידומו.

בעז לב:

תודה. זאת הסמכות שאנחנו מבקשים לעצמנו. זה מה שאמרתי לך, חשוב מאוד שתהיה לנו סמכות ל – – – אין לנו היום את הסמכות הזאת. הסמכות שלנו או לזכות או להעביר את זה להליך של קובלנה. את צודקת. הרבה פעמים מה שאנחנו עושים, אנחנו פונים באופן בלתי רשמי או רשמי למנהל המוסד ואומרים 'מנהלית, תפסיק לו את העבודה, תעשה טובה, כי אנחנו חושבים שהוא מסכן', אבל אין לנו את הסמכות הזו, ואנחנו רוצים את הסמכות הזו. צודק עמיעד – – –

היו"ר קארין אלהרר:

זה לא הגיוני. זה משהו ש – – –

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

נכון. בחוק עכשיו יהיה להם את זה? בחוק שלכם תהיה הסמכות?