…All that is necessary for the triumph of evil
.is for good men to do nothing…
Edmund Burke
תמי קרני יושבת ראש לשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל – פרוטוקול העדות
תמי קרני:
אני יושבת ראש לשכת האתיקה של הר"י.
היו"ר קארין אלהרר:
בקצרה, גברתי.
תמי קרני:
אני אשתדל.
היו"ר קארין אלהרר:
לא, שתי דקות.
תמי קרני:
עיקרון אמירת האמת זה אבן יסוד באמת ביחסים הרגישים שבין הרופא למטופלו והעיקרון הזה מקבל ביטוי ברור ביותר גם במשפט וגם בכללי האתיקה הרפואית, שקובעים שהרופא חייב גילוי שלם למטופל שלו. ועל אף ששמנו את החובה הזאת וכתבנו נייר עמדה מאוד מאוד ברור בנושא הזה ב-2004 אנחנו יודעים בוודאות שרופאים מסתירים ושחלק מהדברים שנאמרים פה הם אמיתיים. אני שמעתי עכשיו לראשונה את סיפורו של ד"ר מילגלטר – – –
ביבה מילגלטר:
אבל הוא גם התריע בפני ההסתדרות הרפואית ולא נעשה – – – לא, כשאנחנו מדברים על מערכות, אין לרופא הזה לאן ללכת. אין לו, הכול נסגר, גם ההסתדרות הרפואית – – –
תמי קרני:
אז אני רוצה להביע הערכה גדולה לך, קארין אלהרר, שאת מביאה את הנושא הזה לכאן ובאמת מתוך מטרה לפתור לעתיד את הדברים ולא לשוב שוב ושוב על להאשים, להכלים ולהעניש את מי שהיה, אלא באמת לפתוח דרך אחרת, וזו מטרת דבריי, להציע דרך חוקית אחרת לפתור את הבעיה. הלשכה לאתיקה כמובן מחייבת אמירת אמת, כמו שנאמר, אבל גם החשש מתרגום האמת העובדתית הרפואית לאמת משפטית שתפעל נגדו עוצרת הרבה מהרופאים, את רוב הרופאים, מלומר את האמת, והסיבה השנייה היא פחד מאלימות. כולנו תחת העננה הכבדה של מה שקרה רק לפני יומיים. במחקרים של ההסתדרות הרפואית, בחצי השנה האחרונה, 70% מהרופאים מדווחים על אלימות נגדם, מילולית או אחרת, שנובעת גם מתנאי העבודה שקורים שם, אבל בהחלט אנחנו לא עובדים בתוך אווירה שקטה. משווים את זה כל הזמן לטיס, זה לא שטסים ו-99% מהטיסות תקינות ופעם ב- תהיה טעות, אז בואו נחקור אותה. יום יום אנחנו עובדים בתוך קרייסיס, בחדרי המיון, המחלקות נראות כמו מלחמה יומיומית. כמובן שעדיין אנחנו דורשים מעצמנו רמה מקצועית וברמה האתית הגבוהה ביותר ושום דבר הוא לא סיבה שלא.
צריך להבין שהנפגע הראשון כשלא אומרים את האמת זה החולה ומשפחתו והקרובים לו ואין ספק שזה קורה וזה נורא, אבל צריך גם להבין שהנפגע השני בתוך העניין הזה הוא הרופא. יש מחקרים שאומרים על כמה זה פוגע ברופאים, ההסתרה שהם נדרשים לה, הבושה שהם עוברים, ההחלמה וההאשמה וכל מה שקורה, ופרישה שלהם מתוך העבודה הרבה פעמים.
אז התייחסנו בכללי האתיקה הרפואית בשנת 2004 ואמרנו, אני רוצה להקריא לכם, 'על הרופא מוטלת החובה האתית לגלות לחולה כי חלה תקלה בטיפול בו. גילוי התקלה ייעשה מוקדם ככל האפשר'. פרסמנו את זה כמה וכמה פעמים, 'אמור את האמת ואמור זאת מהר, תוך הבעת אמפתיה וצער על התקלה שהתרחשה'. כתבנו שם כי 'על הרופא המטפל להודיע בעצמו על התקלה תוך מתן מידע מקיף על קרות התקלה על ההשפעה שלה על מצב בריאותו של החולה' – – –
עמיעד טאוב:
הם כנראה לא קראו את זה.
תמי קרני:
רק שנייה, אני אגיד עד הסוף, 'והצעדים למניעת הישנותה בעתיד'.
היו"ר קארין אלהרר:
משפט סיכום.
תמי קרני:
משפט הסיכום, אז אני אעבור לסוף. אנחנו מציעים שוב ושוב את הצעת חוק ההתנצלות. זה הוגש כמה פעמים בכנסת, לפחות פעמיים, החוק זה תיקון לפקודת הראיות שאומרת שההתייחסות של איש צוות רפואי לא תשמש ראיה כנגדו, בחלק של ההתנצלות. השיחה הראשונה שדואגת לא להשאיר את החולה במדבר אי הידיעה והחולי. החולי זה בדידות וגם כשקרתה טעות ולא אומרים לך, זו בדידות איומה. אנחנו מכירים במצב הזה, אנחנו מבקשים תיקון לחוק פקודת הראיות.
היו"ר קארין אלהרר:
אני מבקשת להעביר לוועדה את טיוטת הצעת החוק כדי ש – – –
תמי קרני:
אוקיי. שתהיה לנו אפשרות קודם כל להתנצל. בחלק ממדינות העולם, ב-37 מדינות בארצות הברית יש לזה עוד שתי חוליות, שאחת מהן גם אומרת פיצוי מטופל על נזק שנגרם ולשאת בעלויות שנגזרות ללא הוכחת רשלנות. הדבר הזה, אנחנו מניחים, יעזור לנו בכך שהרופאים יוכלו ל – – –