Alliance for Patient Safety

בל"ה - ברית לבטיחות החולה

…All that is necessary for the triumph of evil
.is for good men to do nothing…                                                             
Edmund Burke                                                                                                  

טיפול משרד הבריאות ברשלנות רפואית

דו"ח מסכם של מרכז המידע של הכנסת 

4. הנטל הכלכלי בגין תביעות רשלנות רפואית כנגד המוסדות הרפואיים הממשלתיים

כאמור ,במשרד הבריאות מציינים כי בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת ומתמדת בהיקף הדרישות הכספיות והתביעות כנגד המדינה המוגשות לבתי המשפט ולמבטחים בגין רשלנות רפואית בישראל. לדברי המשרד, העלייה אינה נובעת בהכרח מעלייה במקרי הפגיעה הרפואית בעקבות רשלנות אלא בין השאר מעלייה במודעות הציבור לרשלנות רפואית ובעמידתו על זכויותיו להגיש תביעות, וכן בשל העובדה שבמשך השנים הרחיבה פסיקת בתי המשפט את אחריותם בנזיקין של בעלי מקצועות הרפואה והמוסדות הרפואיים .כמו כן, הגדילה הפסיקה את הפיצויים הנפסקים לטובת הניזוקים וגם הקשתה את ההערכה האקטוארית ואת שמירת הכספים לטווח הארוך כנדרש. לפיכך ,מציינים במשרד הבריאות, חלה עלייה ניכרת בהוצאה הלאומית לבריאות עקב הוצאות המוסדות הרפואיים על תביעות בגין רשלנות רפואית.[1]  בהעדר נתונים על היקף מקרי הרשלנות הרפואית במוסדות שאינם ממשלתיים, לא ברור גם מהו סך ההוצאות של מוסדות אלה בגין רשלנות רפואית .באשר למוסדות הממשלתיים ,הגורם המעניק כיסוי ביטוחי למוסדות רפואיים אלה בגין רשלנות רפואית הוא הקרן הפנימית לביטוחי ממשלה המתופעלת על-ידי "ענבל" חברה לביטוח. הכיסוי כולל את אחריותו המקצועית של משרד הבריאות כמפעיל מוסדות בריאות ומספק שירותי בריאות.[2] במענה על שאלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת אם המוסדות הרפואיים השונים מחויבים כיום לבטח את עצמם כנגד רשלנות רפואית השיבו במשרד הבריאות כי כיום אין חובת ביטוח למוסדות רפואיים, לא במסגרת חקיקה ולא בנהלי משרד הבריאות, אך לכל המוסדות הרפואיים בישראל ישנם הסדרים ביטוחיים בגין רשלנות רפואית.[3] ההסתדרות הרפואית בישראל )להלן: הר"י( הסבירה כי מכוח הסכמים קיבוציים בין הר"י לבין מעסיקים שונים )המדינה, שירותי בריאות כללית, קופת חולים לאומית, הדסה ובית חולים שערי צדק(, חלה חובה על המעסיקים לבטח את הרופאים.[4] 

                                                

 

כאמור ,בין השנים 2005-2015 הוגשו נגד המוסדות הרפואיים הממשלתיים 8,372 תביעות בגין רשלנות רפואית – לא ידוע לנו מהו שיעור התביעות שנסגרו מתוכן ובגין כמה מהתביעות שולם פיצוי. משרד האוצר העביר לידנו נתונים על סך התשלומים ששילמו חברות הביטוח המבטחות בגין רשלנות רפואית עבור המוסדות הרפואיים הממשלתיים בלבד, נתונים הלקוחים ממאגר הנתונים של חברת הביטוח ענבל ,באשר לשנים 2005-2015.[5] להלן נציג את הנתונים על סך התשלומים בפועל באלפי ש"ח בתביעות בגין רשלנות רפואית בשנים 2005-2015 בפילוח לפי סוג מבוטח. נציין, כי לא כל התביעות בהם שולם סכום לתובע הן תביעות בהן התקבל פסק דין, כאשר לדברי משרד האוצר ברוב המקרים מדובר בסכומים ששולמו במסגרת הסכמי פשרה בעקבות התביעות שהוגשו לבתי המשפט.[6]

טבלה מס '7: נתוני משרד הבריאות ומשרד האוצר על סך התשלומים )באלפי ₪( בפועל בתביעות בגין רשלנות רפואית במוסדות בריאות ממשלתיים בשנים 20052015, לפי סוג המבוטח[7]

שנת בתי בתי בתי חולים לשכות משרד סה"כ התשלום חולים חולים גריאטריים בריאות ראשי

כלליים לבריאות של )משרד הנפש משרד הבריאות( הבריאות

 138,375

 1,290

 13,205

 233

 1,805

 121,842

 2005

 159,481

 775

 20,533

 24

 2,360

 135,789

 2006

 167,878             2,879          17,841               133              2,587         144,438               2007

 195,024

 3,191

 33,656

 198

 3,874

 154,105

 2008

 216,404

 3,666

 41,197

 49

 2,300

 169,192

 2009

 191,362

 1,012

 34,168

 284

 2,633

 153,265

 2010

 210,259

 685

 27,895

 120

 8,580

 172,979

 2011

 255,905

 1,668

 58,062

 774

 4,729

 190,672

 2012

 241,793

 1,897

 40,372

 152

 1,935

 197,437

 2013

 283,361

 2,223

 39,144

 101

 5,982

 235,911

 2014

 262,139

 877

 35,707

 167

 5,687

 219,701

 2015

 2,321,981

 20,163

 361,780

 2,235

 42,472

 1,895,331

סך-הכל

 100%

 0.9%

 15.6%

 0.09%

 1.8%

 81.6%

שיעור

ניתן לראות כי בשנים 2005-2015 שולמו כ-2.32 מיליארד ₪ בגין תביעות רשלנות במוסדות רפואיים ממשלתיים .בפילוח הנתונים לפי סוג המבוטח עולה כי מרבית הסכום האמור שולם בגין תביעות כנגד בתי החולים הכלליים )כ-%82 מסך התשלום(; כ-%15.6 מהסכום שולם בגין תביעות כנגד לשכות הבריאות של משרד הבריאות; כ-%1.8 מהסכום שולם בגין תביעות כנגד בתי החולים לבריאות הנפש; כ-%0.9 מהסכום שולם בגין תביעות כנגד משרד הבריאות וכ-%0.09 מהסכום שולם בגין תביעות כנגד בתי חולים גריאטריים .

                                                

עוד עולה מנתוני הטבלה לעיל כי ככלל ,חלה עלייה של כמעט פי שניים בסך התשלומים עבור תביעות בגין רשלנות רפואית בשנים 20052015 מכ-138 מיליון ₪ בשנת 2005 לכ-262 מיליון ₪ בשנת 2015.

כאמור, בשנים אלה גדל מספר התביעות מ-597 תביעות בשנת 2015 ל-1,008 תביעות בשנת 2015.

ביקשנו ממשרד האוצר גם נתונים על התשלום הממוצע והתשלום החציוני לתביעה בגין רשלנות רפואית נגד מוסדות בריאות ממשלתיים בכל אחת מהשנים 2005-2015, יוצגו להלן:

תרשים מס '2: נתוני משרד האוצר )באלפי ₪( על התשלום הממוצע והחציוני לתביעה בגין רשלנות רפואית נגד מוסדות בריאות ממשלתיים בתביעות שהתקבלו ,2005[8]2015

מן התרשים לעיל עולה כי הפיצוי הממוצע לתביעה הגבוה ביותר ששולם היה בשנת 2006 ועמד על 505,000 ₪ ואילו הפיצוי הממוצע הנמוך ביותר היה בשנת 2015 ועמד על 416,000 ₪ לתביעה. באשר לתשלום החציוני, מהתרשים לעיל עולה כי הפיצוי החציוני לתביעה הגבוה ביותר היה בשנת 2011 ועמד על 203,000 ₪ ואילו התשלום החציוני הנמוך ביותר היה בשנת 2007 ועמד על 111,000 ₪.  

4.1. הסיבות לעלייה במספר התביעות והשלכותיהן

משרד האוצר מסר למרכז המחקר והמידע של הכנסת  כי הנתונים המוצגים לעיל מלמדים על עלייה בכמות התביעות המוגשות כנגד מוסדות ממשלתיים בגין רשלנות רפואית וכתוצאה מכך גם לעלייה בסכום התשלום לכיסוי אותן תביעות.[9] מבקר המדינה ציין אף הוא כי" עקב השינויים וההחמרה בפסיקת בתי

המשפט, הגדלת הפיצויים הנפסקים לניזוקים והעלייה בהיקפי התביעות המוגשות בעקבות מקרי רשלנות רפואית, גדלה ההוצאה הלאומית בגין תביעות רשלנות רפואית של כל מערכת הבריאות."[10] 

מהר"י נמסר בנושא זה כי הם עדים בשנים האחרונות לאוכלוסיות חדשות המצטרפות למעגל התובעים ,לריבוי תובענות ייצוגיות בתחום הביטוח וכן למצב שבו תביעות רבות מוגשות בפיגור ונמשכות שנים רבות.[11] נוסף על כך, היווצרות והתפתחות עילת תביעה של פגיעה באוטונומיה של המטופל מביאה אף היא לאפשרויות רבות יותר לתבוע, כמו גם התקדמות הרפואה המודרנית וריבוי בדיקות לגילוי מוקדם ומניעה של מצבי חולי.[12] מנגד, לדברי לשכת עורכי הדין בדוח מבקר המדינה 62, בחישוב העלייה בעלויות הנובעות מרשלנות רפואית יש להביא בחשבון גם את גידול האוכלוסין במדינת ישראל וכן את התפתחות דיני הנזיקין ושבירה חלקית של "קשר השתיקה" של הרופאים שהביאו להתפתחות הגשת תביעות בתחום זה ,בדומה להתפתחות בתחומי משפט אחרים.[13] 

עולה השאלה אם ישנם תחומי רפואה שבהם ניתן לראות שיעור גבוה ביחס לתחומים האחרים של תביעות בגין רשלנות רפואית. לדברי משרד הבריאות ,תחומי הרפואה המובילים בתשלומים עבור תביעות בגין רשלנות רפואית הם: יולדות )כולל מיון יולדות(; מיון )מיון פנימי, מיון אורתופדי, מיון כירורגי ומיון ילדים(; נוירוכירורגיה; כירורגיה כללית; פנימית; אורתופדיה; לשכות בריאות )מעקבי היריון(.[14] נציין כי אין בידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים אודות חלקם של כל אחד מהתחומים המוזכרים לעיל מכלל התשלומים בגין תביעות רשלנות רפואית או אם סדר הצגת התחומים לעיל מציג תחומים לפי מדרג מסוים או שמא מדובר ברשימה כללית .

 
  


בהתייחס לשאלה האמורה ציינו בהר"י כי המקצועות הרפואיים הבולטים בהם ישנו סיכון גבוה יותר לרופא לעמוד בתני תביעת רשלנות רפואית הם מיילדות וגניקולוגיה וגנטיקה רפואית. לדברי הר"י ,מקצועות אלה עוסקים לרוב במקרים רפואיים הנוגעים לטרום-לידה וללידה, כאשר בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בתביעות של ילודים שנפגעו בלידתם ובסכומי הפיצויים שנפסקים במקרים שבהם נמצא שהתרחשה רשלנות רפואית. לדברי הר"י, היותם של מקצועות אלה בסיכון מוגבר גורמת להתרחקות של רופאים מעיסוק בהם או לעיסוק בתת-תחומים שאינם נוגעים ישירות ללמידה בתוך אותם מקצועות.102 כמו-כן, הדבר מגביר את השימוש ברפואה מתגוננת. נציין כי במענה על פנייתנו ללשכת עורכי הדין בשאלה אם ניתן לזהות תחומי רפואה מסוימים שבהם יש נטייה לתביעות רבות יותר בגין רשלנות השיבו בלשכה כי אין ביכולתם להצביע על תחומים מסוימים, שכן מדובר בתביעות מגוונות.[15]

[1] מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות, מכתב ,19 בינואר 2017 )התקבל במרכז המחקר והמידע של הכנסת ב-2 במרס 2017(.

[2] יהלי רוטנברג, סגן בכיר לחשבת הכללית, משרד האוצר, מכתב ,31 בינואר 2017.

[3] מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות, מכתב ,19 בינואר 2017 )התקבל של הכנסת ב-2 במרס 2017(.

[4] חן שמילו, עו"ד, ראש תחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית בישראל, מכתב ,1 בפברואר 2017.

[5] יהלי רוטנברג, סגן בכיר לחשבת הכללית, משרד האוצר, מכתב ,31 בינואר 2017.

[6] שלומי כהן, ראש ענף ביטוח ממשלתי, משרד האוצר, שיחת טלפון ,29 במאי 2017.

[7] מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות, מכתב ,19 בינואר 2017 )התקבל במרכז המחקר והמידע של הכנסת ב-2 במרס 2017(; יהלי רוטנברג, סגן בכיר לחשבת הכללית, משרד האוצר, מכתב ,31 בינואר 2017.

[8] יהלי רוטנברג, סגן בכיר לחשבת הכללית, משרד האוצר, מכתב ,31 בינואר 2017; שלומי כהן, ראש ענף ביטוח ממשלתי ,משרד האוצר, מכתב ,6 ביוני 2017.

[9] יהלי רוטנברג, סגן בכיר לחשבת הכללית, משרד האוצר, מכתב ,31 בינואר 2017.

[10] משרד מבקר המדינה ,דוח 62 לשנת 2011, מאי 2012.

[11] חן שמילו, עו"ד, ראש תחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית בישראל, מכתב ,1 בפברואר 2017.

[12] שם.

[13] משרד מבקר המדינה ,דוח 62 לשנת 2011, מאי 2012.

[14] מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות, מכתב ,19 בינואר 2017 )התקבל במרכז המחקר והמידע של הכנסת ב-2 במרס 2017(.

 

[15] דנית בוסקילה, מנהלת יחידת קשרי ממשלה, לשכת עורכי הדין ,30 באפריל 2017.